מהי פסיכודרמה?
הפסיכודרמה היא מתודה מוכרת בעולם הפסיכולוגיה שפותחה בתחילת המאה הקודמת על ידי רופא יהודי בווינה בשם יעקב לוי מורנו (Moreno 1889-1974 ), בן דורו של פרויד .
בכל מפגש קבוצתי מוקדש החלק המרכזי להצגת הסיפור של אחד המשתתפים, כשחברי הקבוצה לוקחים חלק בהצגת סיפורו של היחיד בדרמה כשחקנים מסייעים. ההתמקדות היא בפעולה, כשיטת יישום ואיבחון טיפולי, תוך אפשרות לשחזור של זיכרון, רגש או חלום, התנסות במערכות יחסים ותפקידים שיש לאדם בחייו.
עקרונות השיטה
העבודה בדרך הדרמה מרחיבה את הביטוי האישי ממימד המילה אל מימד התנועה והחוויה.בכך מאפשרת הפסיכודרמה טרנספורמציה עמוקה ופריצת דרך במקומות שטרם ננגעו קודם לכן. תמונות כאובות מהעבר ואזורי נפש שלא ננגעו זוכים דרך הדרמה להיחוות מחדש ,הפעם בהקשר חדש – מקבל ,תומך ,מכיל ומבין. ההקשר החדש מאפשר תיקון ומבט חדש על תמונת העבר וההיסטוריה הפרטית של המטופל, ובכך משפיעה באופן ישיר על תפיסת ההווה והעתיד שלו .שחרור האנרגיה הפנימית של האדם מהחזקת תמונות העבר ודפוסיו, מאפשרת לו לחוות חזק יותר את הכאן והעכשיו ביום יום, חוויה שמאפשרת חיים מתוך רווחה ,חופש אותנטיות וספונטניות.
שיטת העבודה
שיטת העבודה בפסיכודרמה מבוססת על חילוף תפקידים, המאפשר לכל אחד להיות בתפקיד עצמו, ואף בתוך "עורו" של חברו.
היכולת לראות את המציאות בעיני האחר, ואפילו לראות את "עצמי" בעיני האחר, פותחת אפשרויות לשיתוף פעולה על בסיס ידידותי ואמפתי (ולאו דווקא תועלתי) תוך פתיחות לנקודת מבט שונה, פתיחות שהיא אבן יסוד להכרות מעמיקה יותר עם ה"עצמי". הפסיכודרמה מתחילה מסצינה אחת, הקרובה ככל האפשר למציאות הפנימית של המציג ומשקפת קונפליקט פנימי, עשויה לחצות גבולות של זמן ולהתפתח לסצינות נוספות מהעבר ואפילו לעתיד. הדמיה של מציאות, ביטוי קונפליקטים ופתירתם, שחרור רגשות, ביטוי חלקים של העצמי, רצונות ותקוות, התנסות במצבים ותפקידים חדשים, ואימון לקראת מאורעות היומיום - כל אלה מזמנים מעורבות רגשית גבוהה המפילה את המחסומים הטבעיים. האפשרות לשחרר רגשות רבי עוצמה, שהודחקו והוכחשו עד כה, עשויה להביא לקתרזיס, לשינוי ולבנייה מחודשת.
המסגרת הטיפולית